| ארבעת הכוונות
במעגל נוצר מרחב המאפשר התכוונות לשינוי בדרך התקשורת הרגילה שלנו. המילה כוונהמרמזת על תהליך התרגול שנדרש כדי ליישם אותה.
|
לדבר מהלב -דיבור כנה ואותנטי. הסיפור האישי מובא למעגל ברמת העומק והפתיחות שמתאימים לכל אחד ואחת מאיתנו. חוסר ההתערבות ואי- שיפוטיות במעגל מאפשר לספר בנינוחות את הסיפור בדרך שנכונה לנו. אף אחד לא ישאל שאלות, או יבקש להוסיף פרטים.
מכך ההרגשה שנוצרת במעגל היא של קבלה ,בטחון וחופש. |
| להקשיב מהלב -הקשבה אשר מצריכה מאתנו את מלוא תשומת הלב לסיפורו של האחר בקבלה מלאה- בלי שיפוטיות וללא הסחת הדעת לסיפורים שעולים בנו תוך ההקשבה. כל סיפור מעלה אינספור סיפורים, התרגול הוא: להיות באמפטיה ,"לבקש מהסיפורים שימתינו בסבלנות לתורם", ולהחזיר את תשומת הלב למי שמספר כעת. גם כשמשתתף מחזיק את חפץ הדיבור ושותק – שאר המשתתפים בהתכוונות להיות איתו בשתיקה. החוויה שבה מעגל שלם יושב ומקשיב בלי לייעץ, להתלוצץ ולהיכנס לדברי האחר עם סיפור דומה… היא חוויה מאוד עוצמתית ומשחררת |
| דיבור ספונטני – דיבור שמאפשר לכל סיפור שעולה בנו להיות מסופר. ברגע שנושא עולה במעגל מתעוררים סיפורים – התרגול הוא לשחרר את האחיזה בהם ולהתמקד בהקשבה למתרחש במעגל. כאשר חפץ הדיבור בידינו, נבחר את הסיפור הדומיננטי ונספרו. הכוונה שאין צורך להכנת סיפור מראש מפנה מקום להקשבה ולדיבור מתוך ההוויה העכשיוית. |
| דיבור בהתאמה למעגל – הכוונה באופן דיבור זה מאפשרת להביא את מלוא עוצמת הסיפור מבלי שפרטים מיותרים יטשטשו את מהותו. לעתים ישנה נטייה להכביר במילים ובכך להקטין את כוחו של לב הסיפור. הדיבור התמציתי מאפשר התייחסות לאורך הזמן שיש למעגל ולמספר המשתתפים בו. הווה אומר נוכחות מלאה בו זמנית למתרחש בנו ובמעגל |
|
כתוספת לכוונות ישנה הסכמה המחייבת שאת הנאמר במעגל נשאר במעגל.
ניתן לספר את החוויה האישית אך הסיפורים נשארים בלב. האמון, האחדות, קירוב הלבבות שנוצרו במעגל נשמרים .
בדרך ההקשבה והדיבור מהלב –
קורים ניסים, נבנים גשרים ונוצרות מערכות יחסים הרמוניות
